אין ספק שהמראה החיצוני וההגדרות החיצוניות משפיעים על ההדלקות בכל הגילאים. כיום, אני מארגנת מפגשי ספיד דייט לכל הגילאים מגיל 24 בפאבים ועד גילאי 80-90 בבתי אבות. השאלות: מה הוא עושה? מאיפה הוא? מה הגובה? יהיו נשים שנראות טוב? – עולות בכל גיל אבל ככל שעולה הגיל יש יותר הערכה וסבלנות כלפי הפנימיות, כלפי תכונות אופי וערכים נחשקים ופחות ייחסו משמעות לחיצוניות. וליתר פירוט…
בגילאי 20+ – מישהו שיגרום לזיקוקים ולפרפרים
מה חשוב לנו? בגילאים של ה- 20+ המראה החיצוני והכותרות (איפה שירת בצבא, מה הוא לומד..) מאוד חשובים. בגילאים 20-25 בד"כ מדובר על אהבות ראשונות שמתחילות בעוצמות גבוהות מאוד של התלהבויות, " חשוב לה ולו מאוד המשיכה החיצונית, ההדלקות, הפרפרים והאהבה כמו כן חשוב לה איפה הוא שירת בצבא מה הוא לומד באוניברסיטה וכו', דוג' לאמירה של מאוהבת צעירה- "הוא בחיל האוויר ויש לו עיניים כחולות, וואו אני מאוהבת"
בגילאים האלה הנשים לרוב מאוד בררניות, ופוסלות בני זוג פוטנציאליים על דברים שלמראית עיין נראים דיי שטחיים, כיוון שרובן מוצפות בהצעות וחיזורים. יש נשים שיפסלו על כמה ס"מ בגובה על כמה ק"ג עודפים ועוד. אני מכירה לא מעט צעירים בגילאים אלה שיש להם אפשרות ואנרגיה לרקוד בו זמנית על מספר חתונות מבלי להתחתן.
מה קורה לנו? בני הזוג צומחים לרוב ביחד, אם זה- לומדים לתארים ביחד, נוסעים לטיולים בחו"ל ובעיקר חולמים על החיים ביחד כש"הם יהיו גדולים"
לרוב יותר לקראת גיל 30 מתאמים ציפיות לגבי האם הקשר רציני.. או בעל פוטנציאל להפוך לכזה
בגילאי 30+ – מישהו להתחתן ולהביא איתו ילדים
מה חשוב לנו? סדר העדיפויות של הדברים ששמים עליהם דגש משתנה, יחסית לגילאי 20+ -פחות מייחסים חשיבות למראה חיצוני ויותר לתכונות הפנימיות. הדבר מתייחס בוודאי גם יותר לאלה שנחוו ממערכות יחסים כושלות שלא הצליחו בשל תכונות או ערכים לא מתאימים.
בגילאים אלה חשוב מאוד לבני הזוג שנמצאים בפרק א' או ב' לבדוק שיש להם מערכת ציפיות מותאמת לגבי סגנון החיים, גידול ילדים, הקמת משפחה וכו' כיוון שהכיוון הוא – להתמסד ולהקים בית ודיי מהר..
בגיל הזה תהיה לרוב לנשים פחות סבלנות לגבי בחור שלא רוצה לעבור לגור יחד תוך זמן קצר או להתחתן בפרק זמן סביר.. גם גברים רבים, פחות נמשכים לחוויות רומנטיות מזדמנות לא מתרגשים כבעבר מכיבושים זמניים ומחפשים את הדבר האמיתי. יש תחושה של רוויה מאהבות קצרות ולא רציניות ורוצים לעבור לשלב הבא בחיים.
מה קורה לנו? בגילאי ה- 30 + לרוב הפנויים/ות קשה יותר למצוא זוגיות ואהבה, כיוון שהמסגרות החברתיות שהן משתייכים אליהם קטנות, לא כמו בגיל ה- 20+ שהיה שפע הכרויות ומעגלים חברתיים שאפשר למצוא דרכם בני זוג.. למשל- מהצבא, אוניברסיטה וכו'.
נתון נוסף שמוסיף ללחץ הוא שבגילאים אלה בעיקר אצל הנשים השעון הביולוגי מתחיל לתקתק.. כמו כן, לרוב כבר לפנויים בגילאים אלה יש ניסיון רב יותר בזוגיות- חברות אחת או יותר ברקע שלא הצליחו.
כל הנתונים הללו ועוד .. גורמים לכך שבגילאים אלה מצד אחד מד הלחץ למצוא זוגיות להתחתן ולהקים משפחה גבוה יותר, עם זאת, אלה גילאים שמאופיינים ביותר מודעות לתכונות האופי המתאימות להם, ולערכים שהם לא מוכנים להתפשר עליהם.
כלומר אנחנו חכמים יותר וסבלניים פחות למערכות יחסים שאינן מובילות לקשר רציני
בגילאי 40+ – מישהו שיהיה נוח ונעים איתו
מה חשוב לנו? בעיקר מדובר באנשים שמחפשים זוגיות לפרק- ב'. גרושים וגרושות עם או בלי ילדים. הצרכים הרגשיים הבסיסיים שהיו לפנויים/ ות אלה בגיל 20+ ו- 30+ נשארים אולם נוספים להם גם במקרים רבים בלבול וחרדות שנוצרו בשל הגירושין בעיות בתפקוד מיני, קושי גדול יותר לתת אמון. בנוסף לעתים לגרושים עם ילדים יש גם שיקולים כלכליים שהופכים להיות מהותיים יותר, כגון גובה הכנסה –של בן הזוג כדי לממן גידול ילדים.
בגיל הזה שמים יותר חשיבות לתוכן, לתכונות ולערכים ופחות למראה החיצוני. כמו כן, שמים דגש למילה נוחות פסיכולוגית וכלכלית, שהיא כבר לא מילה גסה. יש להדגיש שגם בגילאים אלה המשיכה חשובה ביותר, אך נותנים יותר צ'אנסים להכיר אם מזהים בבן / בת הזוג הפוטנציאליים תכונות נחשקות.
מה קורה לנו? תיאום הציפיות חשוב מאוד בגילאים אלה, זה כבר לא מובן מאיליו שרוצים להתחתן שוב, או להביא עוד ילדים או אפילו לגור ביחד. גם השאלה לגבי איפה לחיות? מקבלת חשיבות גדולה כיוון שלהרבה יש ילדים בבית או באזור מגורם..וקשה להם יותר לשנות מקום מגורים והרגלי חיים בעקבות אהבתם.
כאמור בגילאים אלה מבקשים יותר את הנוחות, אך יש גם לא מעט פנויים בני 40 פלוס
שדווקא חושבים אחרת. נתקלתי בלא מעט שאומרים לעצמם 'אם לא התפשרתי עד היום על בן הזוג, למה שאעשה זאת עכשיו?', ולכן לעתים רשימת הדרישות עולה ולא יורדת עם הגיל, כמו כן, הרגלי החיים שפיתחו בגילאים אלה מקשים להיכנס לזוגיות, מה שגורם להיות יותר בררניים ואף לחלקם העדיף לחיות לבד.
מה חשוב לנו? בגילאים אלה מודעים מאוד לפנאי, מעניין אנשים בגילאי ה- 50+ למצוא פרטנר – חבר אמיתי, איש שיחה שיוכלו לשתף אותו ולחוות איתו. לבלות איתו ולטייל איתו.
לא מדברים לרוב על חתונות ועל עוד ילדים, אם כבר נושא משותף זה הנכדים..
הם לא מחפשים כל כך פרפרים וקליקים מדהימים , אלא מישהו מרקע דומה , שיבין אותם ויתמוך בהם.
החיצוניות צריכה להיות סבירה בעיניהם. אני נוכחתי לראות במפגשי ספיד דייט של גילאי 50+ ו-65+ לא מעט זוגות שנוצרו למרות שבמראה הראשוני הם אמרו שאין סיכוי אך בהמשך בגלל שהשיחה זרמה, והם התגלגלו מצחוק אחד עם השנייה ומצאו גם תחביבים משותפים- הם נתנו לזה צ'אנס והיום הם יחד בזוגיות הדוקה.
מה קורה לנו? יש להתייחס לנתון שבשנים האחרונות אחוז המתגרשים בגילאי 50 + הוא במגמת עליה. העליה בתוחלת החיים וההתקדמות בתחומי הרפואה שינו את התמונה לגבי אוכלוסיית גילאי ה- 50+ והגיל השלישי.
האוכלוסיה בגילאים אלה מורכבת בעיקר מגרושים ואלמנים, אני נוכחת לראות שבפעמים רבות משברי חיים כגון גירושין, מוות של בן זוג – מהווים מקור לתובנות חדשות, שיפור עצמי, שמסייעים להם לבנות פרק ב' טוב יותר, המושתת על הדברים החשובים להם באמת (תכונות אופי וערכים) בעקבות הכרות שלהם עם עצמם במהלך החיים וניסיון חייהם.
בקיצור, אני מאמינה שזה לא הגיל, זה התרגיל. התרגיל אמנם קצת משתנה, אבל זה באמת לא משנה! מהרגע שתחושת האהבה משתרשת, היא משמעותית ומשפיעה על כל תחומי החיים מבלי להתייחס לבאיזה גיל היא התרחשה
אז חברים, צאו תכירו והאמינו זה יכול לקרות בכל גיל! אגב, זיכרו במקרים רבים הגיל הכרונולוגי הוא רחוק מהגיל המנטלי.. ועל כך כבר בכתבה הבאה..
בהצלחה ובהנאה
איריס סלומון
פסיכולוגית, מאמנת למציאת ושימור זוגיות ומנהלת ספיד דייט
